KOSSOY in Hebrew translation

• קוסוי

Examples of using Kossoy in English and their translations into Hebrew

They argue that no decision was made in Tiberias regarding Kossoy and Filco's departure from the Bank in general and in phases, but merely for the sale of certain shares, whilst Kossoy was to remain at the Bank, both as a shareholder and as a director.
לטענתם, לא הוחלט בטבריה על יציאתם הכללית ובשלבים של קוסוי ופילקו מהבנק, אלא אך על מכירת מניות מסוימות, תוך הישארותו של קוסוי בבנק, הן כבעל מניות והן כמנהל.

CA 817/79, Kossoy v. Y.L. Feuchtwanger Bank Ltd.,
ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר,

The Bank agrees that knowledge of the Elran affair gave Kossoy"added impetus" to leave the Bank, since it was evident to Kossoy that the purchase of Elran was an adventure which was likely not only to dilute the Bank's resources,
הבנק מסכים, כי הידיעה על עיסקת אלרן נתנה לקוסוי"דחיפה נוספת" ליציאתו מהבנק, שכן היה ברור לקוסוי, שרכישת אלרן היא הרפתקה, העלולה לא רק לדלל את מקורות הבנק,

Edward Kossoy Filco Amir.
אדוארד קוסוי פילקו אמיר.

In this respect, his situation differs from that of Kossoy.
בכך שונה מצבו שלו מזה של קוסוי.

Kossoy had a general Power of attorney from Filco to act in its name.
קוסוי היה בעל ייפוי-כוח כללי מטעם פילקו לפעול בשמה.

By all this, Kossoy breached the fiduciary duty he owed as a director of the Bank.
בכל אלה הפר קוסוי את חובת האמון שהוא חב כמנהל לבנק.

I therefore believe that the hypothesis that Kossoy"fled for his life" in Tiberias,
על-כן נראה לי, כי התיזה, לפיה קוסוי"מילט את נפשו" בטבריה,

At this time Kossoy was a member of the board of directors of the Bank and a shareholder in it.
קוסוי היה בזמן הרלוואנטי חבר מועצת המנהלים של הבנק ובעל מניות בו.

Accordingly, Kossoy and Drori must compensate the Bank for the sale of Appelico's shares in the sum of $460,000.
על-כן חייבים קוסוי ודרורי בפיצוי הבנק בגין מכירת מניות אפליקו בסכום של 000, 460$.

Both Kossoy and Appelbaum continued to operate at the Bank,
הן קוסוי והן אפלבאום המשיכו לפעול בבנק,

and Drori and Kossoy must repay these sums to the Bank.
ועל דרורי וקוסוי להשיב סכומים אלה לבנק.

Kossoy and Filco both argued that it was wrong to oblige them to repay the sum of $427,000,
קוסוי ופילקו גם יחד טוענים, כי לא היה מקום

Kossoy was aware- following the accountant's findings- that the solvency of the Bank was in danger,
קוסוי היה מודע לכך- בעקבות קביעה של הוא של רואה ה חשבון- כי הסולוונטיות של ה בנק ב סכנה,

The Bank argued further that Kossoy and Filco knew that Feda,
הבנק ממשיך וטוען, כי קוסוי ופילקו ידעו,

of payment(until September 1967) and with the fact that neither Kossoy nor Appelbaum sold all of their shares in Tiberias.
שהן קוסוי והן אפלבאום לא מכרו את כל מניותיהם בטבריה.

Filco attempted to convince us that the evidence taken as a whole shows that at that stage Kossoy still believed that South African investors actually existed, and that the funds for the"July agreements” would be provided by them.
מחומר הראיות כולו ניתן ללמוד, כי גם בשלב זה האמין קוסוי, כי קיימים משקיעים מדרום-אפריקה, וכי המימון ל"הסכמי יולי" בא מהם.

Kossoy himself testified that he knew that Ibicor's indebtedness to the Bank would increase by the sum required to cover the purchase price.
קוסוי עצמו העיד, כי ידע שחובה של איביקור לבנק יגדל כדי כיסוי מחיר הרכישה.

Within the framework of the July and September agreements, Kossoy acted in his own interests, not in good faith and for the good of the company.
קוסוי פעל במסגרת הסכמי יולי וספטמבר למען האינטרסים האישיים שלו שלא בתום-לב ושלא למען החברה.

Kossoy and Drori believed that the purchasers of the shares were South African investors,
קוסוי ודרורי סברו, כי רוכשי המניות הם משקיעים מדרום-אפריקה,