THE THEOREM in Hebrew translation

• המשפט
• התיאורמה

Examples of using The theorem in English and their translations into Hebrew

As astrophysicist Subrahmanyan Chandrasekhar noted in his 1995 commentary on Newton's Principia, the theorem remained largely unknown and undeveloped for over three centuries.
כפי שהאסטרופיזיקאי סוברהמניאן צ'נדראסקאר הבחין בסיכום שכתב ב-1995 על הפרינקיפיה של ניוטון, המשפט הזה נותר לא ידוע למרבית הקהילה המדעית ולא מפותח במשך יותר משלוש מאות שנה.

The theorem shows that classical space-time,
התיאורמה של שלושת המדענים הללו מוכיחה שמרחב קלאסי,

the theorem would be no longer valid. The theorem remains valid if we replace all convergences in distribution with convergences in probability(due to this property).
המשפט כבר לא יהיה תקף. המשפט נשאר תקף אם נחליף את כל התכנסויות בהתפלגות עם התכנסויות בהסתברות(בשל מאפיין זה).

The problem arises also with regard to geometry, for if the theorem that the internal angles of a triangle are equal to two right angles is understood to refer to triangles drawn on paper it is almost certainly false;
אותה בעייה עצמה עולה גם ביחס לגיאומטריה, שכן אם יש להבין את המשפט האומר, שסכום הזוויות הפנימיות במשולש שווה לשתי זוויות ישרות כמתייחס אל משולשים המשורטטים על הנייר, כי אז כמעט אין ספק שהמשפט הוא שקרי;

In this work he promulgated the theorem, known as Clairaut's theorem,
בעבודתו זו הוא ניסח את המשפט, שידוע כעת כמשפט קלרו,

claimed Fermat had saved him from suicide, and established a rich prize for the first person to prove the theorem.
טען שפרמה הציל אותו מהתאבדות והציע פרס גדול לאדם הראשון שיוכיח את המשפט".

The theorem was first enunciated by Alexander Friedmann for the particular case of a perfect gas and published in 1922:
המשפט נוסח לראשונה על ידי אלכסנדר פרידמן, עבור המקרה הספציפי של גז אידיאלי,

solution in radicals- to the general polynomial equations of degree five or higher with arbitrary coefficients. The theorem is named after Paolo Ruffini,
פתרון רדיקלים- כללי משוואות פולינום של דרגה חמש ומעלה עם שרירותית מקדמים. משפט הוא קרוי על שם פאולו Ruffini,

then one must accept the theorem, or, rather, the interpretation one has given it must be a true statement.
אז יש לקבל את המשפט, או ליתר דיוק, הפירוש שניתן למשפט זה הוא כנראה אמת.

for an elegant proof, mathematicians often look for different independent ways to prove a result- the first proof that is found may not be the best. The theorem for which the greatest number of different proofs have been discovered is possibly the Pythagorean theorem, with hundreds of proofs having been published.[3]
מתמטיקאים מנסים פעמים רבות למצוא פתרונות שונים לאותה בעיה, ההוכחה הראשונה לא תהיה בהכרח הטובה ביותר. סביר להניח כי המשפט שזכה למספר הגדול ביותר של הוכחות שונות הוא משפט פיתגורס, שפורסמו מאות הוכחות שונות שלו.[3] משפט נוסף שהוכח

The man on the phone said to distill the theorems into an algorithm, that we would be concted later.
האיש בטלפון אמר להרכיב מן המשפטים אלגוריתם. והם ייצרו קשר מאוחר יותר.

We cannot learn merely from the theorems of Euclidean geometry or from the formulae of algebra whether Ptolemaic or Copernican astronomy is true,
מתוך משפטי הגיאומטריה האויקלידית או מתוך נוסחותיה של האלגברה אין אנו יכולים ללמוד

It is no less impermissible to keep silent in the face of the often asserted opinion that the theorems of economics are valid only under hypothetical assumptions never realized in life and that they are
ואסור לא פחות לעבור בשתיקה על הדעה שנשמעת לעיתים קרובות, שמשפטי הכלכלה תקפים רק תחת הנחות היפותטיות שאף פעם לא מתקיימות בחיים האמיתיים,

Understand what the words in the theorem mean.
תלמד מה המשמעות של המילה תיאוריה.

The two components of the theorem's proof are called the hypothesis and the conclusion.
שני המרכיבים של ההוכחה של משפט נקראים ההשערה והמסקנה.

In addition, the theorem that tells how and when to differentiate under the integral sign is called the Leibniz integral rule.
בנוסף, המשפט הקובע כיצד ומתי לבצע גזירה תחת סימן האינטגרל נקרא כלל האינטגרל של לייבניץ.

In 1929 Gelfond proposed an extension of the theorem known as the Gelfond's conjecture that was proved by Alan Baker in 1966.
בשנת 1929 הציע גלפונד הרחבה למשפט, שנודעה כהשערת גלפונד, שהוכחה בשנת 1966 על ידי אלן בייקר.

Jakob Nielsen(1921) originally proved a restricted form of the theorem, stating that any finitely-generated subgroup of a free group is free.
יאקוב נילסן הוכיח ב-1921 שהמשפט נכון לכל תת-חבורה נוצרת סופית.

Critics of the theorem, such as J. M. Pullen,
מבקרי המשפט, כמו ג'.מ. פלן, הוטריי וג'.מ. קיינס

Hayes(1973) developed an equational language, Golux, in which different procedures could be obtained by altering the behavior of the theorem prover.
הייס(1973), פיתח שפת משוואות, GOLUX, שבה ניתן לקבל פרוצדורות שונות באמצעות שינוי של אלגוריתם מציאת הפתרון לשאילתות.